מאכילי חתולים יקרים,
הכאב והיאוש פונים אליכם.

לב רחום אינו מספיק כדי להפוך את הכוונות הטובות למעשים טובים. יש עוד מרכיב חשוב בדרך, וזה השכל.

הוא מאפשר לנו לקשר בין עשיה או אי עשיה לתוצאה ואף לצפות את העתיד. על העתיד אני רוצה לדבר.

האמת היא שחתולות שאתם מאכילים נכנסות בהכרח להריון, ולאחר חודשיים בהכחר ממליטות. יתכן גור אחד או שניים אך לרוב שלושה, ארבעה, חמישה או שישה גורים.

הטבע מועדד התרבות וככל שהמזון והמים יהיו יותר זמינים לתחולות הן ימליטו יותר וגם יוולדו לכל אחת מהן יותר גורים. ככל שהתנאים יהיו יותר טובים כך השרידות של הגורים תעלה. ולפעמים כבר בגיל 5 חודשים הנקבות יכולות להיכנס להריון, ובהכרח תמליטנה.

אם אתם מאכילים את החתולים במקום לא סימפטי, מסוכן עבור חתולים, הגורים אם ישרדו ימצאו את עצמם באותו המקום! אך עבורם הוא יהיה פי אלף יותר מסוכן. הם ידרסו, הפרעושים והתולעים יוכלו אותם. הם יתעוורו, יחטפו וירוסים, יסבלו משלשולים ובסופו של דבר רובם ימותו.

כאשר אתם מאכילים חתולים מבלי לדאוג לעיקור וסירוס שלהם, מבלי לספק להם טיפול וטרינר כשצריך, אתם מייצרים עבורם גהנום מקומי קטן. ישנם מקרים בהם אנשים האכילו חתולים מספר שנים, עד מספרם הגיע לעשרות, נתקלו בבעיות קשות עם שכנים וברחו השאירו את החתולים מאחור. ובמקום החדש מתחילים שוב, בהתחלה חתול אחד, אחר כך שניים, אחרי זה חמושה, עשרה. הרי איך אפשר שלא להאכיל אותם, מסכנים…

כאשר אתם מאכילים חתולים מבלי לדאוג לעיקור וסירוס שלהם, אתם אולי עוזרים לבעלי חיים באותו רגע, אך גם עוזרים להעצים את הביעה והסבל של הדורות הבאים. חתול אחד מתוך עשרה אולי ישרוד ותראו אותו מבסוט רודף אחרי ג'וקים או משתזף לו בשמש, אך יש עוד תשע שלא הצליחו לשרוד ומצאו את מותם ביסורים קשים.

חשוב לדעת שכאשר אתם "במקרה" תתקלו בגורים יונקים יתומים או כאלה שילדים לקחו מהאמא, או תמצאו גור פצוע או חולה אף אחד לא יעזור לא להם ולא לכם! בתי מכסה ועמותות הסתדרו בלעדיכם וכבר מלאים עד אפס מקום. רק אלה שממיתים תמיד זמינים כדי "לסייע". הרשויות, אם יעשו מאמץ, יוכלו להגיע ולאסוף ולהמית. אין פתרונות לאומללים האלה. אתם הפתרון היחיד שלהם.

אז מה עושים? לא להאכלים אותם ושימותו מרעב וצמאה? לרבים בקושי יש כסף לקנות להם אוכל, מי בדיוק יממן את הלכידות, העיקורים והטיפולים?

התשובה היא שדרך ארוכה מתחילה בצעד קטן.

הצעד הראשון הוא להבין את המשמעות של עשייה ואי העשיה. ברגע שתחליטו לקחת אחריות עם המצב ישנם כמה דרכים להמשיך:

1. יתכן ובעיר שלכם קיימת תוכנים עירונית של עיקור וסירוס חתולי רחוב. אפשר לפנות לשירות וטרינרי עיקורי ולקבל פרטים.

2. בערים יש בהם עמותה מקונית ניתן להתקשר ולהתייעץ למי הם ממליצים לפנות כדי לעשות את העיקורים בתשלום.

3. תשקיעו פחות במזון כדי שחלק מהכסף יוכל לממן עיקורים. חתולה בהריון ואחרי המלטה תצטרך לאכול פי 3 מחתול בוגר. שלא לדבר עם גורים שצריכים אוכל יותר ויותר. עדיף להשקיע את הכסף בעיקור מאשר בהאכלה של עוד נפשות.

4. רצוי לעקר את כולם בבת אחת, אבל אם זה לא אפשרי תתחילו בקטן. תעקרו / תסרסו חתול אחד בחודש.

5. תדברו עם דיירים נוספים. אולי ועד הבית יסכים לממן עיקור חתולים לטובת כולם, אלה שאוהבים את נוכחותם ואלה שלא.

במדיה מתוקנת כל עיר צריכה לספק לתושביה שירות מהיר ומקצועי של עיקורי וסירוס חתולי רחוב. עד שזה לא קרה עלינו לעשות את המלאכה לבד.