מהי בעצם כלביה?
כלביה היא מועדון הלבבות השבורים.
מגיעים אליה כאלה שסמכו על מישהו ואהבו אותו יותר מכל, אבל הוא בגד ונטש אותם בעבור גרסה צעירה יותר, או סתם, כי החליט להמשיך הלאה בלעדיהם. אלה הם הכלבים שבדרך כלל חיים בתקווה בלתי נגמרת שהנה עוד רגע, ממש עוד שניה, חוזרים לקחת אותם! אבל זה אף פעם לא קורה.

מגיעים לכלביה גם כאלה שלבם עוד לא זכה לאהוב באמת. הם מתאהבים לרגע בכל אחד ומאבדים שניה אחר כך, ולא זכו מעולם לדעת איך זה מרגיש להיות נאהב. מבחינתם, אהבה היא סוג של פנטזיה שלעולם לא תתממש. אהבה היא שברון לב אחד ארוך.

מגיעים לכלביה גם כאלה עם לב מלא סדקים. הם נפגעו ולבם נשבר, אבל הם כל כך רוצים לאהוב שוב שהם אספו את כל הרסיסים – ובכוחות אחרונים הם עושים הכל כדי למצוא אהבה חדשה. הם אלה שמביטים בכל המבקרים והמתנדבים במבט עצוב ועמוק ישר לתוך העיניים. ״קח אותי״. ואף אחד לא לוקח.

בין לבין, מגיעים לכלביה הלבבות המרוסקים ביותר – אלה שליבם כל כך כואב והרוס, שהם מסרבים לתת עוד צ׳אנס לאהבה. אלה כלבים שלבם כל כך שבור, שהם מפחדים לתת לנו ללטף ולאהוב אותם, מחשש שזה יחזור לכאוב כל כך שהם לא יוכלו לשאת זאת. הכלבים האלה, הם הלבבות השקופים שאיש לא רואה. הם מתחבאים בתחילת יום האימוץ ומחכים שכולם כבר ילכו. מפחדים להפגע שוב.

הכלביה כולה מלאה אך ורק בלבבות שבורים. כולם שבורים, רסיס-רסיס, מעשה ידי אדם.
ואנחנו יושבים איתם בכל שבת ומבטיחים להם – הנה, הפעם תגיע משפחה ותאחה את השברים. הפעם, מתוק שלי, כבר לא יכאב לך יותר בלב.
רוב הזמן אנחנו טועים. וזה שובר את הלב של כולנו קצת יותר.
נכתב ע"י רחל סיליט מנהלת עמותת חבר למען הכלבים והחתולים