הפתגם " אין חכם כבעל ניסיון " מגלם אמת פשוטה שכל אדם מגלה בדרכו שלו. לפני כעשר שנים אבד לי כלב אהוב. הוא חמק מן הבית עקב תקלה טכנית אשר ארעה בשער החשמלי. החיפושים אחריו לא צלחו ואנחנו נשארנו עם הרבה כאב, זיכרונות ותמונות בלבד אך ללא נוכחותו הכלבית.

היום, כאשר מתקשרים לדווח על אבידות או מציאות של אבודים אני באחת נזרקת לאותה צביטה של חוסר וודאות ובלבול שליוותה אותי חודשים רבים לאחר העלמו. לעולם אל תמעיטו ביכולתם של כלבים לחמוק החוצה מן הדירה, החצר או אפילו מקולר רופף. הם בדרך כלל לא מתכוונים לברוח אבל הגירויים שבחוץ לא מניחים למערכת החישה המפותחת שלהם. כאשר הם מחפשים את הדרך חזרה, הנתיב לא תמיד ברור ואז אנו רואים אותנו מתרוצצים מרחוב לרחוב, בצידי דרכים, אבודים בעולם. אירועים שונים ומשונים עלולים להתלוות לסקרנות ,לתמימות ולהרפתקנות הטבעית של הכלבים.

בבתים פרטיים ניתן להתקין שער פנימי המפריד חצר קדמית מאחורית. רצוי לגדר את הבית בגדר יציבה או חומת לבנים שלא תאפשר חפירה מתחת או ניתור מעל. הכלב חייב להיות משובב. אם היו לו בעלים קודמים או שהיה ברשות עמותה יש לוודא שהבעלות על השבב עברה אליכם והמספר עם הפרטים שלכם מופיע ברשומות העירייה ומרכז השבבים הארצי במשרד החקלאות. דאגו לקולר עם דיסקית מתכת ועליו מספר הטלפון שלכם. אם הכלב לא מופיע תוך זמן קצר, יש להודיע לשרות הווטרנרי בעיר, לעמותה ממנה הגיע אם משם קיבלתם אותו ולמשפחה הקודמת אם הייתה כזו. לפזר מודעות בכל הסביבה. באתר של עמותת "אס או אס חיות" או "תנו לחיות לחיות" ישנה רשימה של כל הכלביות וההסגרים. יש ללכת פיסית לחפש בהסגרים, לא תמיד קריאת השבב נעשית בקפידה ובמקומות רבים לכלב יש, במקרה ה " טוב ", עשרה ימים לחיות . יתכן והורעל או נפגע. צרו קשר עם  מרפאות בסביבה ועם בית החולים הווטרינרי בבית דגן. קחו עליו אחריות, הימנעו מכאב וסבל ותפחתנה ההודעות על אבודים.

עייפנו!!!!!!