נכון שכל התורות הרוחניות מדברות על כך שאסור לנו לשפוט אחרים ולכל אדם יש מסע

פרטי בו עליו ללמוד בכוחות עצמו שיעורים ולקחים. לצופה מן הצד קל לפעמים להבין

טעויות של אחרים. לי מאוד קשה להבין נוטשי בעלי חיים ולא פעם אני חוטאת בשיפוטיות

קשה . לי כל כך ברור שמי שנוטש חיה יספוג כמו בומרנג נטישה משמעותית בחייו. השבוע

ביום האימוץ שלנו הסתכלתי על כל הכלבים המקסימים וחשבתי לעצמי מי מסוגל לזרוק

כלב מהבית ? חלקם צעירים מאוד השאר בוגרים , כלבים מתוקים ויפיפיים. איזה ילדים גדלים

להורים נוטשים ? מה הם לומדים מזה על החיים ? מי יהיה הסובל הבא בשרשרת הנטישות ?

לפני שנים כתבתי על אישה מבוגרת שהתקשרה אלי וביקשה להיפטר  מכלבה הקשיש

ובשיחה שנרקמה ביננו שאלתי אותה אם הכלב הסב לה אושר בחייה והיא ענתה שהרבה

אושר. שאלתי אותה אם היא חושבת שיהיו הרבה קופצים על כלב זקן וכיצד היה מרגיש אדם

שבערוב ימיו מועבר לבית חדש ולא מוכר . שיקפתי לה את מצבו של הכלב אותו היא עומדת

לנטוש. אינני יודעת מה החליטה בסופו של דבר אבל בסופה של אותה שיחה נדמה היה לי "

המלצתי כבר פעם על חנויות הצעצועים המלאות בכלבים וחתולים פרוותיים ומתוקים .אלו

ישבו בשקט בסלסילה ולא יבקשו מכם דבר וגם לא יתנו לכם דבר .ליבם לא ישבר כאשר

תמאסו בהם ותקנו צעצוע חדש ואותם תשליכו לפח . אימוץ של בעל חיים הוא מהלך

משמעותי בחיים ודורש מחשבה בוגרת . אתכם הרצינים והבוגרים אנו מזמינים לימי האימוץ

שלנו . כל שישבת בספורטכיף בראשון לציון ימתינו לכם כלבים וחתולים אמיתיים המחפשים

שהאסימון ירד " והיא עשתה הקבלה בין חיי הכלב לחייה .

משפחה אמיתית  . לשוברי לבבות הכניסה אסורה .