ראיתי אותה יושבת באמצע הכביש ברחוב צדדי לרחוב רוטשילד הסואן בראשון
. מחריד לחשוב שבכל רגע רכב יכול להגיע ובזה תסיים את חייה . אחרים עברו
שם לפני ושמו לה צלחת קטנה עם בורקס גבינה מפורר . היא נראתה בוטחת
בעצמה חסרת פחד או מודעות לסביבה המסוכנת בה בחרה להגיח פתאום .
היו לבטים . הרי לא אוכל למצוא בית לכל הגורים האסופיים אבל היא היתה כל
כך חברותית ויפיפיה בלבן ג'ינג'י זוהר והחשש לחייה גבר . היא לא נגעה
בבורקס . הבאתי לה שימור חתולים מהבית שטרפה אותו בשמחה וכאשר
סיימה עקבה אחרי . זה היה הרגע בו החלטתי שאעזור לה לחפש בית . ושוב
התסריט המוכר של טיפולים וביקורי מרפאה, התרוצצות ברחובות לתלות
מודעות ופרסום בפינה ב"גל גפן" העתון המקומי שלנו . ומשם פגישה עם
משפחה נדירה שקראה באותו שבוע עתון והיתה כבר בעלת חתולה אחרת
ונחושה לעשות מצווה נוספת . וניל התאקלמה יפה וזכתה בבית של שוקולד .
עופרה .
Comments
Comments are closed.