ראיתי אותה יושבת באמצע הכביש ברחוב צדדי לרחוב רוטשילד הסואן בראשון

. מחריד לחשוב שבכל רגע רכב יכול להגיע ובזה תסיים את חייה . אחרים עברו

שם לפני ושמו לה צלחת קטנה עם בורקס גבינה מפורר . היא נראתה בוטחת

בעצמה חסרת פחד או מודעות לסביבה המסוכנת בה בחרה להגיח פתאום .

היו לבטים . הרי לא אוכל למצוא בית לכל הגורים האסופיים אבל היא היתה כל

כך חברותית ויפיפיה בלבן ג'ינג'י זוהר והחשש לחייה גבר . היא לא נגעה

בבורקס . הבאתי לה שימור חתולים מהבית שטרפה אותו בשמחה וכאשר

סיימה עקבה אחרי . זה היה הרגע בו החלטתי שאעזור לה לחפש בית . ושוב

התסריט המוכר של טיפולים וביקורי מרפאה, התרוצצות ברחובות לתלות

מודעות ופרסום בפינה ב"גל גפן"  העתון המקומי שלנו . ומשם פגישה עם

משפחה נדירה שקראה באותו שבוע עתון  והיתה כבר בעלת חתולה אחרת

ונחושה לעשות מצווה נוספת . וניל התאקלמה יפה וזכתה בבית של שוקולד .

עופרה .