הגורם ל FIV – נגיף הכשל החיסוני בחתולים הינו וירוס ממשפחת הרטרווירוס.
וירוס זה קרוב ביוכימית וגנטית ל-HIV של בני אדם אך אין הדבקה מאיידס חתולים לבני אדם ולהיפך.

מחלה זו הינה ויראלית ונמצאת לרוב במקומות בהם יש אכלוס רב של חתולים.
ניתן למצוא את מחלה זו יותר בזכרים מאשר בנקבות, בעיקר בזכרים לא מסורסים עקב היותם נוטים יותר ללכת מכות ובעיקר נפוצה בחתולי רחוב או חתולים המסתובבים חופשי.

ההדבקה נעשית בעיקר על ידי שריטות ונשיכות בין חתול לחתול, דרך רוק לדם\דם לדם אך יכולה לעבור בעוד מספר דרכים: רחם, חלב בהנקה, אכילה מאותה צלחת או אף ליקוק הדדי (למשל: פצע פתוח שחתול נגוע מלקק את החתול הבריא).

לאחר ההדבקה הראשונית, הנגיף נכנס לזרם הדם ומגיע לקשרי לימפה שם נכנס לתוך לימפוציטים מסוג T ומתרבה בתוכם.
בשלב זה הווירוס מתרבה בקשרי הלימפה ("שלב הנשאות") ולוקח לו כשבועיים בהם הוא מתרבה ומתפזר בגוף- השלב הראשון עובר לרוב ללא סימנים קליניים.
כ4-5 שבועות לאחר ההדבקה החתול עשוי לפתח חום גבוה, הגדלת קשרי לימפה ולאחר טיפול נראה כמחלה חולפת.
השלב לאחר מכן הוא שלב שקט היכול להימשך חודשים עד שנים ובהם החתול נראה בריא לחלוטין.

מרגע התפרצות המחלה, יתחילו להופיע סימנים הנובעים מדיכוי מערכת החיסון.
בשלב זה יופיעו תסמינים אשר ידליקו נורה אדומה: החתול ייראה לא טוב, ירד במשקל, פרותו תדלל ומאוחר יותר יתחילו להופיע סימנים שקשורים במערכת החיסון: התפתחות גידולים, מחלות כרוניות, דלקת ריאות, נזלת, דלקת עיניים, דלקת חניכיים.

השלב האחרון הינו שלב האיידס! מערכת החיסון כמעט אפסית, החתול חולה לגמרי וסופו ידוע מראש= מוות.

זיהוי FIV: יש לבצע בדיקת FIV אצל חתולים המרבים להיות חולים בדלקת חניכיים. אצל חתולים חולי איידס דלקת חניכיים הינה כרונית-ניתן לזהות זאת על ידי כך שבחיבור בין השן לחניכיים רואים אדום, החתולים מתקשים לאכול ויהיה לעתים ריור.

כדאי לחשוד בהדבקה בעיקר אצל חתולי רחוב זכרים, מחלות עור חוזרות ונשנות ומחלות שאינן מגיבות לטיפול רפואי.

אבחנה: נעשית על ידי בדיקת נוגדנים שהגוף מייצר לווירוס והינה אבחנה בעייתית.
אם התשובה חיובית-אז המחלה קיימת.
אך אם יצא שלילי- זה לא בהכרח שלילי מכיוון שיכול להיות שיש לחתול כבר איידס, אך בשלב סופני כבר לא יכול לייצר נוגדנים וכאן ניתן לעשות בדיקה נוספת שנקראת "בדיקת נוכחות".

טיפול: הטיפול הינו בעיקר עם טיפול תומך ובעיקר במזהמים חיצוניים. (מנות דם, תוספי ויטמינים, טיפול אנטיביוטי).
חתולים אשר מגיעים עם כשל חיסוני קשה ובמצבים קשים- לרוב מרדימים.

מניעה

אם החתול נמצא בחזקתנו עדיף שיהיה מסורס/חתולה מעוקרת ובכך הם פחות הולכים מכות עם חתולים אחרים.

הבעיה מתחילה אצל חתולי הרחוב:
כאשר ישנו חתול עם איידס- אין כל הצדקה להמיתו, מכיוון שכל עוד המחלה אינה מתפרצת החתול מתפקד כמעט כרגיל, אך מצד שני הוא מסתובב ומעביר את המחלה לשאר החתולים.

בשום פנים ואופן אין להכניס חתול חולה לבית שיש בו חתול בריא! ולהיפך.

חשוב לדעת: 
נגיף האיידס לא עמיד לסביבה. במידה והיה בבית חתול שמת מאיידס, ניתן לזרוק את הדברים שלו, לחטא את הבית ולהכניס חתול חדש

הכתבה באדיבות  יעל לגטיבי

.