בחורף שעבר בדיוק לפני שנה היה קר וסוער כמו עכשיו. שמעתי ממקור ראשון סיפור קשה על בחור

שהעיף מהבית לרחוב ביום קפוא פיטבול בן שנה כיוון שלעס לו את הנייד שהשאיר על הרצפה .אם

הבית חזרה מהעבודה וחיפשה את הכלב בכל מקום ולמזלו נמצא מיד ליד הבית אבל אני כבר לא

יכולתי להרגע , בן זוגי והבן שלי לחצו שניסע לשם מיד וניקח אותו אלינו .הילד המקסים שלי אמר לי

"אמא הוא יהיה איתי בחדר עד שנמצא לו בית " .באותה תקופה ממש מכבי – החתולה הקשישה

ביותר שלנו וריי – הכלבה הזקנושה שלנו שגדלו מגורות אצלנו כבר היו בערוב ימיהן .כל הסלון היה

מלא בשמיכות חמות על השטיחים ושתי הזקנות התחפרו אחת בתוך השניה כפי שאתם רואים

בתמונות .

שימי -הפיטבול הצעיר הסתדר יופי אצל בני בחדר הם ישנו יחד במיטה ויצאו לטיולים ארוכים לשחרר

מרץ , סירסנו אותו והתחלנו במסע חיפוש הבית המושלם . התחלנו זה אומר הפכנו עולמות למצוא

את הבעלים המושלם לכלב כזה חזק וידידותי עם סטיגמות קשות . זה עבד והגענו לווטרינר צעיר

שעובד בשתי מרפאות בתל אביב וגר עם שותפה בדירת רווקים מדליקה .הווטרינר התאהב בכלב

כבר מהתמונות שפירסמנו בכל מקום אפשרי, ערכנו מפגש הכרות אצלם בדירה ובמפגש השני מסרנו

אותו עם דמעות אבל בלב שלם .

שלושה שבועות של אומנה שהסתיימו באימוץ מדהים תוך כדי טיפול בשאר חיות הבית .בצעירים

ובקשישים .