גדלת בבית מאוד מוסיקלי , מעולם לא עזבתי את הבית בלי רדיו דולק עבורכם .אני מקדישה לך בלדה בריטית משובחת של MUSE הזועקת לשיחרור מסבל . כמה סבלת בסוף ! לבעלי הנשימה הארוכה מובטחת חווית שמיעה מרגשת.

Memorial-Candle

לזכרך ריי אהובה שלנו – מכתב פרידה

למוות יש כנראה כנראה תפקידים בעולם הזה. הוא מקרב בין אנשים ולבבות, פותח גנים נעולים בנשמותינו, מאפשר את פתיחת השסתומים הטבעיים שלנו, מעלה זכרונות, מצליח לעצור הכל ואנחנו הופכים לטובים וקרובים מתמיד.

רייצ’וק שלנו, בימים מאז הלכת מאיתנו אנחנו יושבים המון יחד, מדברים, מסתכלים על התמונות הישנות באלבומים ונזכרים במסע חיינו המשותף – הרגעים היפים והמצחיקים עד דמעות וגם העצובים והמכאיבים שידענו יחד.

לפני כ 16 שנים,הבן שלי –ערן –האבא האמיתי שלך,קטנ טן בכיתה ד’ נכנס בדלת ביתנו ואת גורונות בת 8 שבועות עטופה בזרועותיו ועל פניו נהרה של אושר. הוא ניצח במאבק נגדי. היו לנו אז שני חתולים שגם הם כבר לא איתנו ואני חשבתי שזה מספיק לעת עתה. אבל הילד הפך את חיי ואת הבית בזעם ילדותי נחרץ ולחץ על הנקודה הכי רגישה שלי: כלב! כלב כאן ועכשיו! לחץ ולחץ עד שנכנעתי ואת הפכת למלכת הניצחון שלו. ביננו רייצ’י, נראה לי שהפזילה הקטנה שלך בעין שמאל כיוונה לליבו הרגיש ובזכותה נבחרת. הילד הקטן הזה הבטיח שיטפל בך עד יומך האחרון. הבטיח וקיים. השבוע כואב וכבר מתגעגע אמר לי “קיימתי את ההבטחה שלי“ ואכן כך. כולנו אהבנו אותך בטירוף אבל הוא היה מאוהב בך ברמות על שלא ידעו רגיעה, העיניים שלו זהרו עם כל נשיקה שהדביק לך על הפה. הוא טיפל בך בהתמדה מעוררת פליאה מהינקות ועד לזקנה שכירסמה בך. היית כלבה תוססת, פקחית באופן מיוחד, תמיד במרכז הבית שותפה פעילה בחיינו. גנבת לי גרביים בעת קיפול הכביסה כדי להרדם איתן בלילה, השתוללת, רקדת איתנו וחושייך הבריאים היו בשיאם בעת שבישלתי או כשאכלנו. היית זללנית לא קטנה ורק אלוהים יודע איך ניצלת מכל הזבלים שהצלחת לתפוס ברחוב. החזרת לנו אהבה חמה ומלקקת ובמקביל ידעת אהבה רומנטית גדולה לחומד – כלב חייך,כלב חיינו. איזה אהבה מטורפת זו הייתה!בכל לילה בחייכם הזוגיים נרדמתם מתלקקים וחבוקים על הספה בסלון ראש לראש או טוסיק לטוסיק. גם מריבות גדולות היו שם אבל מעולם לא פסק המגע!

לפני שנתיים שחומד הלך לעולמו חווית שבר קשה של בדידות. עזבתי את מיטתי בלילות ונרדמנו חבוקות על הספה בסלון עד שתתרגלי. הצעתי לך מהמעט שיכולתי לתת כדי להקל על בור הגעגועים שנפער בחייך. הבנת שהוא הלך לתמיד וקיבלת ארוע מוחי קשה ולאחריו עקבו עוד כמה ארועים כמוהו שהחלישו אותך מאוד. החיים השתבשו. הווטרינר שלנו הגדיל לעשות עם תרופות וטיפולים תומכים עד אותו יום בו קרסת לגמרי. ריי אהובה שלנו. עדי בתי אומרת שאת וחומד הייתם קרן אור בחייה, קראה לך “אחותינו“. הייתם פה בשבילנו, בנאמנות ובשמחה. מילאתם את הבית באקשן. לכל מקום נסעת איתי, מגיבה מיד לפקודה “הופה“ קופצת לאוטו ויושבת במושב הקדמי לידי ממתינה שאחגור אותך, זקופה וממתינה להרפתקאות. טיילנו בים, בשדות, ברחובות העיר. הצטרפת אלי להסברה בבתי ספר לעידוד האימוץ, למפגשים במועדוניות לילדים בסיכון, איפשרת לכולם להבריש אותך, לחבק וללטף. נוחה, סבלנית וטובה . היית הכלבה המופלאה שלנו. עטפנו אותך באהבה והשבוע גם בשמיכה הירוקה שלך. ערן חיבק אותך בפעם האחרונה והניח אותך עטופה בקבר שכרה לך. רגבי חול, חלוקי נחל גדולים ויפים ופרחים צבעוניים מעל. ששש… לכי לישון, תנוחי יפה שלנו, הגיע זמנך להשתחרר מהחיים בסיבוב הזה ועכשיו את בפיקודו של אלוהים. עשית כל כך הרבה למעננו, תיקנת אותנו, שימחת אותנו, היצפת אותנו בטוב ואנחנו עשינו כל מה שיכולנו עבורך.