יומן קשישים – פרק ט
יש חתולים שמתחילים להראות סימנים של סניליות כבר בגיל עשר , יש שבגילאים מאוחרים יותר ויש שנשארים חדים וערנים עד סוף חייהם . סימנים של סניליות בחתולים קשישים יכולים להתבטא בחוסר מנוחה , פחדנות ,תוקפנות, התחבאות ,עמידה ובהייה מול קיר , שוטטות חסרת מעש בבית ,בכי בלתי פוסק והתנהגות "אבודה " .יש כמה דברים שניתן וצריך לעשות כאשר רק מתחילים להבחין בהתנהגויות הללו : 1. להתחיל לקיים פעילויות מגוונות עם החתול .לדוגמה משחק כמה דקות ביום , החבאת אוכל בתוך צעצועים ייעודיים לכך כפי שעושים להעסקת כלבים והעזרות בחטיפים לכל אינטראקציה . 2. לשנות את סביבת המחיה של החתול כדי לסייע לו . בלילה להשאיר יותר מנורות לילה דולקות כדי לעזור לו להתמצא במרחב . להוסיף כמה מדפים רחבים ונוחים נמוכים יותר שלא דורשים תיכנון קפיצה . אם החתול משוטט בלי מנוחה בבית כדאי לסגור כמה דלתות של חדרים כדי לצמצם את מרחב ההליכה בפרט אם בחדרים מסוימים צפויות לו הסתבכויות עם חוטי חשמל וטלפון .( זה קורה בקלות מנסיון !). 3.ביקור אצל הווטרינר הוא חובה כאשר חלה ירידה בכושר הקוגנטיבי של החתול . מחלות כמו דלקת פרקים, לחץ דם גבוה, בעיה בבלוטת הטרואיד,סכרת, מחלת כליות ועוד יכולות לגרום להתנהגות דומה לסניליות ולכן חובה קודם לשלול אותן . 4.קביעת שיגרה חזרתית ופעילות מוכרת יעזרו לחתול סנילי לצבור ביטחון ואוריינטציה מחודשת .לוח זמנים קבוע ופעילות קבועה מייצרת ציפיה לקשר עם בעלים אהוב . הם מכירים כבר מה עומד להתרחש ויודעים שיקבלו חטיף בסיום . הציפיה הזאת תעזור לו להשאר בפוקוס מנטלי .
סביר להניח שאם כל הפעולות הללו יעשו נראה ירידה בהתדרדרות של מצב הסניליות אצל החתולים הקשישים .