כמי שמקבלת את רוב השיחות הנכנסות בעמותה אני שומעת לעתים קרובות מאוד את המשפט "אנחנו רוצים גור " . אנחנו בתחילת האביב ובקרוב גורים רבים יציפו את הכלביות . את הכתבה הבאה כתבתי לפני עשר שנים . לצערי לא השתנה הרבה מאז . צריך לתת דחיפה רצינית לעיקורים וסירוסים !

גורים בכלבייה
הם גרים בכלבייה העירונית,בתאים נפרדים מהשאר. יש להם גיגיות קטנות ושמיכות להתכרבל בהן, מנורות חימום ושפע של אוכל. הם מגיעים בכל הצבעים והגדלים. חלקם קטנטנים וישארו כאלו והאחרים קטנים כרגע ויכפילו את משקל גופם בקרוב. חלקם עדינים וביישנים ואחרים מלאי בטחון ואסרטיביות. אלו הם הגורים בכלבייה העירונית אשר בצורה זו או אחרת התגלגלו לידי הרשות.

הבית בו נולדו לא טרח לעקר את האם ובאורח מקרי או מתוכנן היא הביאה לעולם גורים שהפכו לבלתי רצויים אצלם בבית וכעת האחריות לגורלם נופלת על המטפלים בהם ברגע זה. לכן, אם כבר חשבתם על אימוץ גור חמוד ומטופל, אתם מוזמנים להגיע לכלבייה ולבחור באחד המיוחד שלכם.

אנו כבר נדאג לכך שמעגל ההתרבות יסתיים באותה משפחה מאמצת. אנו נדאג לכך שהגורים יקבלו את כל סדרת החיסונים, התילועים, שיבוב וכמובן הכי חשוב עיקור או סירוס בזמן. זוהי המחויבות שלנו כלפי כלבים אלו, המשפחות המאמצות וכלל כלבי ישראל שלא רוצים יותר להתרבות כאשר המכלאות עדיין מלאות.

אימוץ גור דורש מחשבה מעמיקה לגבי הרצון, היכולת והמחויבות שלכם להעניק לו רשת תומכת וצפופה לפחות בחודשי חייו הראשונים.

חשבו על מספר השעות שיש אדם מבוגר בבית, חשבו על האחריות על סיבובי "פיפי", אל תסמכו על ילדים באופן בלעדי. זכרו שכל גור גדל והופך לבן נוער אשר בודק ללא הרף את הגבולות שלכם ויש לכם תפקיד לחנך, לטפל , להקדיש זמן ובמיוחד לאהוב בלי סוף לפחות כמו שהוא יאהב אתכם.

חשבו על התכניות שלכם ל 15 השנים הבאות. חשבו על הכל מראש. אם אתם גרים בשכירות בדקו מה יגיד בעל הבית. אם הילדים עומדים להתגייס או לצאת ללימודים או למזרח חשבו מי יטפל בכלב. זכרו שאימוץ היא החלטה משפחתית משותפת. מה מרגיש בן הזוג שלכם? האם יש מישהו אלרגי? "משוגע לניקיון "? רק לאחר שבדקתם ה כ ל ותוכלו לענות לטובת הכלב קחו את הפריבילגיה להכניסו לחייכם ואז כבר לא תוכלו להבין כיצד חייתם קודם בלעדיו, בלי הלב של הכלב.

עופרה רוזנשיין "ראשון אוהבת חיות "