עצב ושמחה –
מי"ז בתמוז ועד ט' באב, אנו נמצאים בימים הנקראים – ימי המיצרים. שלושה שבועות אלו מציינים את הזמן מרגע הבקעת חומת ירושלים (י"ז בתמוז) ועד החרבת בית המקדש (ט' באב). על פי היהדות, בימים אלו חלים דיני אבלות שהולכים ומחמירים לקראת הקרבה לט' באב.
אך, כפי שאני תמיד כותבת ומאמינה, העולם הוא עגול ועל כל עצב, חייבת להיות שמחה. על כל כישלון, חייבת להגיע הצלחה ועל כל חוסר אמונה, חייבת להיות אמונה.
וכאן מגיע סיפורו של פרא. אזכיר לכם בקצרה את פרא. פרא הוא רועה גרמני מדהים, קצוץ זנב שננטש בכלבייה. ביום הראשון שהוא הגיע ליום אימוץ, הוא היה מדהים, השתובב עם הילדים, אך פתאום, בלי שום סיבה נראית לעין, הוא תקף. מיידית פרא הוכנס לרכב ההסעות ונשאר שם עד סוף יום האימוץ. פרא נלקח לוטרינרית שרי ברחובות (אישה מדהימה) לבדיקה. רצינו לבדוק אם התקיפה שלו נבעה מנגיעה במקום פצוע / כאוב. במרפאה, שרי רוקנה לו את הבלוטות האנאליות שהיו מלאות לחלוטין (דבר שמאוד !!!!! מכאיב לכלב). אבל לצערנו, למרות ההקלה, זה עדיין לא מנע את תקיפותיו.
מאור (המאלף המדהים שלנו), נסע לראות במה מדובר והגיע לשתי מסקנות:
1. פרא עבר התעללות נפשית מאוד חזקה.
2. השם פרא מעורר בו תחושות שליליות ולכן חובה להחליפו.
פרא הפך להיות פרינס (נסיך), מתוך מטרה של משנה שם – משנה מזל. לצערי הרב ביותר, לא ניתן היה להביא את פרינס לימי אימוץ, מכיוון שהוא היה לא צפוי בתגובותיו.
מי שמכיר אותנו מספיק טוב, יודע שאנחנו לא מוותרים על אף כלב. פרינס החל לעבוד עם מאלף מקסים בשם אבישי. הייתה התקדמות קלה, אך לצערי, לא התקדמות כזו שאיפשרה להביאו לימי אימוץ.
בשיחה שערכתי עם מאור הגענו למסקנה שהדרך היחידה לעזור לפרינס היא להוציא אותו לבית – חלום שעם כל הרצון החזק שלי וכל התפילות שלי, ידעתי שהגשמתו לא תהיה קלה. העלתי כתבות לגביו, פניתי למספר אנשים שעובדים עם כלבים "פצועים" נפשית ולא הצלחתי למצוא לו בית.
והנה, נסתרות דרכי האל, כשהייתי רגע לפני ייאוש, בחוסר אונים הגיעה הישועה בדמותה המדהימה של נטע רגב.
נטע, ידידה של מאור, בוגרת יחידת עוקץ, קיבלה את כל המידע שהצטרכה על פרינס ממאור וממני ואמרה – אני רוצה אותו. ברגע שהגיעה לכלבייה ופרינס יצא אליה, החיבור היה מיידי. הוא קפץ עליה מאושר, שמח, מכשכש בזנבו הקצוץ והיה מדהים. נטע הסתכלה עליו ואמרה – פרינס לא מתאים לו. מעתה יקרא שמו בישראל נחמיה.
ביום הראשון שנחמיה הגיע לביתה של נטע, הוא נשך אותה 4 פעמים. אבל, אמרנו בוגרת עוקץ, לא מתייאשת – נטע החלה לעבוד איתו בצורה רצינית ואינטנסיבית – והעיקר – לא ויתרה !!!!!!
היום בשיחה טלפונית שערכתי איתה, נטע יידעה אותי סופית שהיא מאמצת את נחמיה. היא למדה אותו, היא יודעת מתי הוא מתכוון לתקוף ויודעת למנוע זאת מראש. הם יצרו קשר מדהים שרק אלוהים יכל ליצור אותו.
וכפי שחברה אמרה לי אתמול – הוא הגיע פרא (לכלבייה), הפך לפרינס (בכדי לעזור לי למצוא לו בית) ועכשיו הוא הכי נחמיה (נחמ – יה, נח) בבית המדהים של נטע.
אז…. נכון שאנחנו אמורים להיות בימי אבל, במיוחד עכשיו שנכנסנו לתשעת הימים לקראת ט' באב. אבל אלוהים יודע איך להכניס גם שמחה בכל העצב הזה.
המון תודה לכל האנשים שעזרו לנו – שרי הוטרינרית, מאור שנענה לכל בקשה שלי וכמובן לנטע רגב המדהימה שידעה להסתכל מעבר לפרא, למצוא את הפרינס ולהפוך אותו לנחמיה.
המון נשיקות לנחמיה המהמם,
יפעת 0523423650
אומנם נחמיה מצא את בית חלומותיו, אך חבריו עדיין בכלוב. אם אין באפשרותכם לאמץ פיזית, ניתן לעשות אימוץ וירטואלי בקישור הבא:
http://www.rla.org.il/virtual-adoption
המון תודה לכל מי שיעשה זאת……..