בתי מחסה -קווים כללים בעולם קיימים סוגים שונים של בתי מחסה כאשר בעיקרון ובגדול יש שתי גישות מרכזיות . הגישה שרווחה בעולם עד לפני כמה עשרות שנים ומקורה בתחילת המאה שעברה טענה בעד גישה של " שערים פתוחים "
– כלומר, לפי שיטתם, בית המחסה אחראי על בעלי חיים חסרי בית ושעריו תמיד פתוחים בפניהם .גישה זו מאפשרת לכל בדרך כלל המקום מתמלא במהירות רבה בשל פיצוץ האוכלוסין של חיות מחמד (כלבים וחתולים )הקיים היום בעולם ובאין מקום נוסף לקלוט חיות חדשות ,רופאי בית המחסה מרדימים באורח קבע את בעלי החיים כדי לפנות תאים לבאים על פי גישה זו הרחובות תמיד אמורים להיות נקיים מחיות משוטטות וזאת כדי למנוע מהם כאב וסבל . המדינה והרשות המקומית אינה לוקחת עליהם כל אחריות .נוצרת בעצם אשליה כי הכל תקין ואין כל בעיה כיוון שהבעיה רחוקה מעיני בתי מחסה אלו בדרך כלל מצניעים את העובדה שהם ממיתים את רוב הבאים בשעריהם (יחסי ציבור ותרומות …)הגישה העומדת מול מייצגת את תפיסת " השערים הסגורים "- בית המחסה קולט רק על פי יכולתו ומממש את התפיסה הרווחת בעולם היום של "קהילה לא ממיתה " .כל עוד התאים מלאים ובתוכם בעלי חיים בריאים וברי אימוץ ,אלו ישהו במחסה וחייהם מוגנים עד ליום בו ימצאו בית במסגרת פרוייקט האימוץ הקיים שם .המקום יסרב לקלוט בעלי חיים חדשים ולהמית אחרים תחתם .על פי גישה זו פתרון הבעיה של חיות חסרות בית הוא רב מערכתי ואינו באחריות הבלעדית של צוות בית המחסה . המדינה ( משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה ) , הרשות המקומית, העמותות והציבור כולו אדם שמצא כלב או שמאס בכלב או בחתול הפרטי שלו להגיע ולמסור אותו לבית המחסה .
בתור . הציבור הרחב . צריך לתת את הדעת על פתרונות .

הפתרון ההומאני היחיד להתרבות בעלי חיים הוא עיקור וסרוס. מדובר על עיקור חיות בייתיות שכן מתוך בתיהם של אנשים נפלטים כלבים וחתולים לרחוב ואלו ממשיכים להתרבות ולפעמים אף להתפרא (כלבים משוטטים הופכים כלבי פרא בלהקות ועלולים להיות מסוכנים ). חתולי רחוב גם הם חתולי בית במקורם אשר נפלטו החוצה בשל המיתוס שחתול יכול לשרוד בכל תנאי . בית מחסה דורש הוצאה ראשונית גדולה ולאחר מכן תחזוקה כלכלית שוטפת . בית מחסה אשר מתעתד לתת מענה לחיות חסרות בית חייב להיות בעל צוות מסור במיוחד לתחום שכן לא מדובר רק בטיפול שוטף אלא גם ב"שיווק " נכון ומושכל לבתים מאמצים חדשים בכדי שהחיות לא יפלטו שוב לרחוב .זוהי עבודה מאוד תובענית מבחינה רגשית שכן רבים מבעלי החיים מגיעים במצבים קשים (פיסית והתנהגותית ) הדורשים שיקום ארוך ורגיש כמו אילוף או הבראה ממחלות . בתי מחסה לכשעצמם אינם פותרים לעומק את בעיית החיות המשוטטות ובעיר גדולה הסבירות היא שיתמלא בתוך ימים אחדים .נשאלת השאלה מה יהיה גורל בעח שלא יצליחו להכנס בשערי המתקן ומי יחליט על מדיניות המקום שכן אם יומתו בעלי החיים שהציבור יביא עלולה להתעורר בעיה קשה של אמינות. עם זאת יש מקום לבית מחסה בראשון לציון כיוון שהשרות הווטרינרי העירוני מסרב לקלוט בעלי חיים לתקופה ארוכה.

גם אם יש מקום בכלביה .יש ערים בישראל , תל אביב והרצליה לדוגמא שהשרות הווטרינרי מקיים מספר תאים שמשמשים כלבים כבית זמני עד שימצא להם אימוץ של קבע .שיווק הכלבים נעשה על ידי מתנדבים מעמותות . הסדר זה דורש יחסים טובים ואמון רב בין הווטרינר העירוני לפעילים בעיר .במקומות אלו גם אם יצא כלב לאימוץ ומסיבה כלשהיא חזר מקומו מובטח לו עד שימצא לו בית חדש .הוא לא ילך אל מותו מסיבה של החזרה .בעיה נוספת הקיימת בעיר היא שאין כלל מענה לחיות משוטטות מעבר לשעות הפעילות של השרות הווטרינרי קרי בערבים בשבתות או בחגים ומשוטטים מסתובבים חסרי הגנה וקורת גג לעיתים עד פציעתם או נפילתם בידי מתעללים או קריסה מהתייבשות , דריסה, הרעלה וכו.

לדעתינו שווה להשקיע את הכסף לפחות ברובו במרפאת עיקורים שתעבוד בנפח גבוה ותעקר כלבים ביתיים של משפחות בנוסף לעקר באופן מסיבי חתולי רחוב כדי למנוע המלטות גורים .וזאת בנוסף לפרוייקטים הקיימים שכן העיר גדולה ויקח ידועות ללשכת הרווחה אשר נמנעו מסיבות כספיות לעקר את כלביהם עד כה .העיקור הוא ניתוח יקר יחסית . זמן רב עד שיגיעו לכל השכונות . להציע עיקורים מוזלים לתושבי העיר .